בקהילות יהדות ליטא, שבת לא הייתה רק יום מנוחה – אלא פסגה רוחנית שבועית, בה מוקדשים הזמן, הבית והלב לעבודת ה'.
השבת הליטאית אופיינה בפשטות חיצונית מול עומק פנימי, בלי רעש – אבל עם עוצמה רוחנית.
במאמר זה נסקור את המנהגים הבולטים שהיו נהוגים בשבת בליטא, ונבין כיצד השפיעו על קהילות אשכנז עד היום.
🕯️ הכנות לשבת
- הכנות נעשו בצניעות ובשקט – ניקיון, סידור הבית, בישול מדויק ולא עודף.
- לבוש השבת היה פשוט, נקי ומכובד – לא בהכרח מהודר.
- הנשים הקפידו על הדלקת נרות בזמן – תוך אמירת פרק תהילים או תפילה אישית.
🕍 קבלת שבת ותפילה
- תפילת ערב שבת נאמרה בבית הכנסת בניגון פשוט, לעיתים ללא כלים או שירה קולנית.
- פיוט "לכה דודי" – הושר לרוב בניגון אשכנזי מסורתי (קצת מלנכולי לעיתים).
- לאחר התפילה – לא התקיים "קידוש בבית הכנסת" כבחלק מהעדות הספרדיות, אלא רק בבית.
🍷 סעודת שבת – מעט אבל מדויק
- הסעודה נפתחה בקידוש קצר, לרוב מפי האב או הבן הבכור.
- מאכלים עיקריים:
- מרק עוף עם קניידלעך
- דג מלוח או חריימה אשכנזי (גפילטע פיש)
- קוגל תפוחי אדמה
- חלות קלועות אפויות בבית
- נאמרו זמירות כמו "שלום עליכם", "יום זה לישראל", ו"תיקון שבת".
📖 דבר תורה – עיקר השבת
- בשולחן השבת, האב או הבן היה אומר חידוש גמרא, או שואל שאלה מתוחכמת לפרשת השבוע.
- גם הנשים והילדים השתתפו בהקשבה – למרות הרמה הגבוהה.
📚 שבת בישיבה
- תלמידי ישיבות ליטא נהגו לשבת ללמוד גמרא גם בשבת – בין הסעודות.
- חלק מהישיבות ערכו שיעור כללי בליל שבת, או שיחה מוסרית (שיחת חיזוק) בשבת אחה"צ.
- אווירת השבת הייתה שקטה, מלאת הדר, ונטולת הסחות דעת.
🕯️ מוצאי שבת – הבדלה באיפוק
- ההבדלה נאמרה על יין פשוט, ולרוב בלי בשמים או ניגון מיוחד.
- לאחר מכן שבו ללימוד או לאמירת תהילים.