✅ קטגוריה: היסטוריה לפי עדות / יהדות גאורגיה
📍 מבוא – קהילה שלמה נושאת עיניה לציון
מבין כל קהילות ישראל בתפוצות, יהדות גאורגיה נחשבת לאחת הייחודיות – לא רק בשורשיה ובמסורתה, אלא גם באופן שבו עלתה לישראל.
בשונה מעליות אחרות, הגיעה העלייה הגאורגית כמשפחות שלמות, עם זיקה ציונית רגשית עמוקה ואמונה דתית עיקשת.
זהו סיפור של אהבת ציון, של אחדות משפחתית, של מאבק ושל קליטה – מהכפרים הקווקזיים לערי ישראל.
🕯️ שורשי הכמיהה לעלייה – לא רק ציונות, אלא תורה
- יהדות גאורגיה ראתה תמיד בירושלים יעד קדוש, לא רק לאומי אלא רוחני.
- בכל תפילה, קיוו לשוב לציון – אפילו בלי לדעת מהי הציונות הפוליטית.
- עם השנים, החדירה התודעה הציונית את הקהילה דרך קשרים עם עולים ותיירים מישראל.
💌 מכתבים שנשלחו לישראל עברו בסתר, רבים מהם היו חתומים ע"י כל הקהילה – כולל ילדים.
🛑 שלטון סובייטי ומניעת הגירה
- ברית המועצות אסרה יציאה חופשית של אזרחים – בוודאי של יהודים.
- גאורגים שביקשו לעלות – נרדפו, פוטרו, נעצרו ולעיתים אף סומנו כבוגדים.
- בקשות רשמיות נדחו פעם אחר פעם, בטענה שאין "קשר משפחתי אמיתי בישראל".
📂 נוצר המושג "מסורבי עלייה" – רבים מהם היו גאורגים, ונלחמו על זכותם להגיע לישראל.
✍️ מכתב היסטורי לגולדה מאיר
ביולי 1969, שלחו 18 משפחות יהודיות מגאורגיה מכתב גלוי לראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ולארגונים בינלאומיים, ובו דרשו:
"הרשו לנו לעלות לירושלים, להיות עם עמנו, בארץ אבותינו. נשבעים אנו לא לוותר לעולם!"
✡️ המכתב, שחתום גם בידי ילדים – הפך לנקודת מפנה בזירה הדיפלומטית.
🌍 גל העלייה בשנות ה־70 – תקדים היסטורי
- בעקבות לחץ בין־לאומי, התרכך השלטון הסובייטי ואפשר יציאה מצומצמת.
- בשנת 1972 החלה העלייה ההמונית של יהודי גאורגיה.
- בתוך עשור – עלו למעלה מ־17,000 יהודים גאורגים לישראל.
📦 כמעט כל משפחה עלתה בשלמותה – מתוך עיקרון: "לא נשאיר אף אחד מאחור."
🛬 קליטה בישראל – אתגרים והצלחות
מגורים
- העולים שוכנו בשכונות בערים כמו:
- ירושלים (קטמונים, גילה)
- אשדוד
- בת ים
- נצרת עילית
- לוד וקריית ים
🏘️ חלקם עברו ליישובים חקלאיים – אך הרוב ביקש להישאר בערים עם מוסדות חינוך וקהילה.
תעסוקה
- רבים הגיעו עם רקע חקלאי או במלאכות מסורתיות.
- עבדו במפעלי תעשייה, שיפוצים, שירותים ומסחר.
- לאט לאט – פתחו עסקים משפחתיים משגשגים, בעיקר בענף המזון, הטקסטיל והמסחר.
🎓 שמירה על זהות – לצד השתלבות
- הקימו בתי כנסת בנוסח גאורגיה בכל עיר.
- שמרו על לבוש מסורתי בשבתות, פיוטים וחתונות מסורתיות.
- הקפידו על חינוך דתי, כולל חינוך לבנות.
👨👩👧👦 בכל אירוע משפחתי – כל הדורות התכנסו יחד.
🌿 רבים שימרו גם את השפה, המוזיקה והמאכלים המסורתיים.
📆 גל העלייה השני – שנות ה־90
- עם קריסת בריה"מ, החלה העלייה השנייה – עשרות אלפי יהודים נוספים עלו מגאורגיה.
- רבים הגיעו לאחר שחוו קושי כלכלי ומדיני בגאורגיה העצמאית.
- גם בגל זה – הקהילות נשארו מאוחדות ושמרו על התרבות.
💬 דור ההמשך – ישראלים גאים עם לב גאורגי
- הצעירים השתלבו בצבא, באקדמיה, בהיי־טק ובמוזיקה.
- במקביל – רבים מקפידים להישאר חלק מהקהילה:
- חגים גאורגיים
- חתונות מסורתיות
- שמירה על פיוטים ולחנים
🎶 ישנם גם זמרים ויוצרים צעירים המשלבים גאורגית עם עברית ביצירתם.
✨ סיכום
עליית יהדות גאורגיה לישראל היא מהאירועים המרגשים והמאוחדים ביותר בתולדות קיבוץ הגלויות.
קהילה אחת – שהעלתה את כולה יחד, בלב פתוח, עם אמונה ובלי פחד.
לא רק עלו – אלא הקימו דור חדש של ישראלים גאים, שממשיכים לשיר את שירת הדורות.