בקרב יהודי סוריה – במיוחד בערים חלב ודמשק – טקס הברית נחשב לאחד האירועים המרכזיים והמקודשים ביותר בחיי הקהילה.
הוא שיקף לא רק קיום מצווה, אלא גם חיבור עמוק למסורת, זהות ושייכות לעם ישראל.
📅 מועד הברית
- הקפידו לקיים את הברית ביום השמיני בדיוק, גם אם זה חל בשבת – בהתאם להלכה.
- רק במצבים רפואיים נדירים דחו את הברית, ואז דחו גם את החגיגה הציבורית.
👶 טקס הברית – סדר ומנהגים
- התינוק הובא עטוף בבגד לבן, בדרך כלל ע"י הסנדקית או אחת הנשים הקרובות.
- הסנדק – לרוב הסב מצד האב או רב מכובד – ישב על כיסא מיוחד עם כרית מהודרת.
- לפני הברית קראו פיוטים מסורתיים בערבית-יהודית, ולפעמים גם מי שבירך לכל הקהל.
🕯 מאפיינים ייחודיים לקהילות סוריה
- נהגו להכין שמן מבושם עם עשבי תיבול ולמרוח אותו לאחר הברית – כסגולה לריפוי מהיר.
- שרו פיוטים מסורתיים בשפת אראמית או ערבית מקומית, ביניהם:
- יא נבי סאלם עליך (שלום עליך נביא)
- א-לי בריתך אשמור
- כיבדו מאוד את המוהל, ולעיתים הביאו מוהל מיוחד מעיר אחרת – במיוחד אם היה מדובר במשפחה מכובדת.
🍽 סעודת הברית
- נהגו לערוך סעודה כיד המלך, בעיקר עם מאכלים מבושלים מראש – כדי לא לחלל שבת.
- תפריט נפוץ כלל:
- קובה חמוסטה
- מרק עוף עם גריסים
- אורז עם שקדים וצנוברים
- קינוח: בקלווה, פודינג חלביה, תה חזק עם נענע
📜 שמות וטקס השם
- לעיתים המתינו עם מתן השם עד לרגע הברית – והכריזו עליו בברכה מיוחדת.
- הקפידו על שמות מהתנ"ך או על שמות משפחתיים מהמסורת הסורית.
- נהגו לצרף שם נוסף לרפואה או לזכר סב קדמון (למשל: רחמים, עזרא, יעקב).
🧠 ערך מוסף
הברית בקהילות סוריה לא הייתה טקס פרטי בלבד, אלא מעשה של כלל הקהל – ציון של חיבור נצחי בין הילד לעמו ואלוקיו.
השילוב של פיוטים, אוכל מסורתי, שמות סמליים וקידוש ציבורי יצר חוויה מקודשת – שגם הדור הבא זכר לשנים רבות.