יהדות תורכיה, שנחשבת לאחת הקהילות הספרדיות החשובות בעולם, שמרה בקפדנות על מסורת השבת ועיטרה אותה בניחוחות, טעמים ופיוטים ייחודיים. החל מקבלת השבת בבית הכנסת ועד לסעודה שלישית בליל מוצאי שבת, כל פרט היווה ביטוי למסורת עשירה שחצתה דורות.
קבלת שבת בבית הכנסת
- קבלת שבת נערכה בבית הכנסת בלחנים מסורתיים, לרוב בלדינו.
- פיוטים מרכזיים: "לכה דודי" בלחן ספרדי עתיק, "יגדל אלוהים חי", ו"שלום עליכם" בנעימה עות'מאנית.
- הקריאה בתורה נעשתה בהיגוי ספרדי מדויק, לעיתים בליווי תרגום בלאדינו.
מאפייני התפילה והפיוט
- תפילות השבת שימרו את הנוסח הספרדי אך שולבו בתוכן פיוטים מקומיים.
- רבים מהפיוטים הושרו לאחר הסעודה, לעיתים עם כלי נגינה (לפני כניסת שבת).
- פיוט ידוע בקרב קהילות תורכיה: "Kuando el Rey Nimrod" המספר את סיפור אברהם אבינו.
הסעודות
- הסעודות היו חגיגיות ומוקפדות. כל משפחה נהגה להגיש את מיטב המאכלים:
- חמינה (גרסה מקומית לחמין) עם חומוס, אורז, עוף וביצים חומות.
- בורקס גבינה, סופרה (פשטידת ירק), סלטים חמוצים ומרק עדשים אדומות.
- קינוח: רחת לוקום (קוביות ג’לי) וקומפוט פירות.
מסורת המשפחה
- השבת הייתה זמן ללימוד תורה עם הילדים. לאחר התפילה נהגו ללמוד יחד מדרש, תהילים ומסורת משפחתית.
- הגברים עסקו בלימוד פרשת השבוע מתוך "מעם לועז" או פרשני לאדינו.
- הילדים שרו זמירות שבת יחד עם המבוגרים, לרוב מתוך פנקסים מסורתיים שעברו במשפחה.
אווירה וקהילתיות
- כל השכונה היהודית הריחה את ניחוחות התבשילים כבר מיום שישי בצהריים.
- בערב שבת, נערך סיור קצר בשכונה לאחל "שבת שלום" לכל השכנים.
- נשים הדליקו נרות שבת תוך אמירת ברכה בלאדינו.
סעודה שלישית והבדלה
- סעודה שלישית הייתה מצומצמת, אך כללה פיוטים נוגים וניגונים של פרידה מהשבת.
- הבדלה: בוצעה לרוב בלדינו עם ריחות בשמים מקומיים ויין מתוק.
סיכום
שבת אצל יהדות תורכיה לא הייתה רק יום מנוחה – היא הייתה חג של רוח, קהילה, פיוט ואוכל טוב. מסורת שהשתמרה בעדינות, עם זהות יהודית עמוקה ועונג שבת שאין לו תחליף.