יהדות תורכיה (טורקיה), שהורכבה מקהילות מגוונות כגון יהודים ספרדים שהגיעו מספרד ופורטוגל במאה ה-15, לצד יהודים רומניוטים (יוונים-יהודים) ומיעוטים אשכנזים – יצרה פסיפס עשיר של מסורת, פיוט, הלכה ותרבות.

שורשים וארגון דוח בקהילה

  • המרכזים היהודיים החשובים היו באיזמיר, איסטנבול, אדירנה ובורסה.
  • השפה המרכזית בבית הייתה לאדינו, והשפה הרשמית הייתה תורכית.
  • יהודי תורכיה חיו לרוב בערים ובשכונות יהודיות נפרדות, אך שמרו על קשרים כלכליים ותרבותיים עם סביבתם.

פיוט ותפילה

  • בתי הכנסת בטורקיה היו מעוטרים בארכיטקטורה עות‐מאנית עם נגיעות ספרדיות.
  • קבלת שבת כללה פיוטים קבועים כמו "לכה דודי" ו"יגדל" בלחנים ספרדיים מסורתיים.
  • בליל שבת נהגו לשיר פיוטים בלאדינו כגון: "Kuando el Rey Nimrod" ו"Acho que la luna".
  • בימים נוראים שרו מנגינות בעלות אופי ספרדי‐טורקי מסורתי, עם השפעה ביזנטית בחלק מהמקומות.

מנהגים הלכתיים בשבת

  • בשבת שמרו בקפדנות על הלכות מוקצה, הדלקת נרות, תפילה בציבור, וסעודות שבת עם מאכלים מסורתיים.
  • נהגו לקרוא את הפרשה בלשון הקודש, עם תרגום מלא בלאדינו לאחר כל פסוק.
  • לאחר התפילה נהגו לומר דברי תורה משולבים במדרשים וסיפורים מה"מדרש הגדול" ו"מעם לועז".

מאכלי שבת וחגים

  • החמין התורכי ("חמינה") כלל לרוב עוף, אורז, חומוס וביצים חומות.
  • מאכלים כמו בורקס, סופרה (מאפה גבינה), ומרק עדשים אדומות היו נפוצים.
  • בראש השנה אכלו תפוחים בדבש, רימונים ודלעת ממולאת.
  • בפסח הכינו "פשטידת מצות" ו"קובה דה פסח".
  • בשבועות: קנלוניס במילוי גבינה, פסטלים ומיני מאפים חלביים.
  • חנוכה: ספניולות – סופגניות קטנות בטיגון עמוק עם דבש.

נישואין ומוסר

  • טקסי חופה נערכו לרוב בבית הכנסת, עם חופה רקומה מסורתית.
  • נהגו לקיים "שבת חתן" ו"שבת כלה" עם פיוטים ייחודיים.
  • אחרי החופה נערך סעודה עם מאכלי חגיגיים והפצת ממתקים לילדים.
  • כלה לבשה שמלה לבנה מסורתית עם צעיף רקום בעבודת יד.

פסקי הילדה

  • יהדות תורכיה הקפידה לחנך את הילדים ב"תלמוד תורה" המקומי.
  • מגיל צעיר למדו לא רק את הקריאה בתורה, אלא גם פיוטים ופרקי תהילים.
  • הילדים השתתפו בטקסים מסורתיים כגון "בר מצווה" שנחגגה ברוב עם.

שרשי קהילה

  • שמות משפחה אופייניים: לוי, בן-סיניור, צרויה, אנדלוסי, נבון.
  • שמות פרטיים: יצחק, שלמה, חנה, אסתר, רפאל.
  • נהגו לתת שמות על שם הסבים, בליווי ברכות ושירי הולדת.

פיוטים ואבל פיה נוסח

  • חגים ציינו בתפילות חגיגיות ופיוטים ספרדיים.
  • פסח כלל קריאת ההגדה בלאדינו.
  • יום כיפור כלל פיוטים מרגשים בנוסח בייחודי, כולל "אנא בקול שופרך".
  • ט"ו בשבט נחגג עם סלט פירות יבש וברכות על שבעת המינים.

מסרת יחד וערך מוסף

  • יהדות תורכיה מציגה מפגש נדיר בין פיוטים ספרדיים למקצבים עות'מאניים.
  • היא מהווה גשר בין מזרח ומערב, בין מסורת לחדשנות.
  • המורשת שלה חיה עד היום בקהילות בישראל (בעיקר בבת ים, יפו, תל אביב וירושלים).