מנהגי יהדות רומניה – שירת ההבדלה במנגינת געגוע
✡ רקע היסטורי
יהדות רומניה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות והוותיקות במזרח אירופה.
למרות קרבתה לאשכנז, היא פיתחה סממנים תרבותיים ייחודיים – פיוטים, ניגונים ומנהגים ששילבו בין שמרנות לתרבות מקומית עשירה.
🕯 המנהג: שירת ההבדלה בניגון ייחודי "שבעה ימים בשבוע"
במוצאי שבת, בבית הכנסת או בבית – נהגו יהודי רומניה לשיר את נוסח ההבדלה בניגון עצוב־נעים, שמכונה "מנגינת שבעה ימים בשבוע", בגלל חזרת המילים והקצב שלה.
✦ מה מיוחד בניגון?
- קצב איטי, רך, כמעט בכי קל – שמביע את הצער על סיום השבת
- לאחר "המבדיל בין קודש לחול" – נהגו להוסיף פיוט קצר:
"שָׁבוּעַ שֶׁכֻּלוֹ בְּשָׁלוֹם, שָׁבוּעַ שֶׁכֻּלוֹ בְּבְרָכָה"
תוך סיבוב כוס היין סביב נר ההבדלה
המסר: השבת עוזבת, אך התקווה – שהשבוע הבא יישא עמה את הברכה והשקט.
📖 מקור והתפתחות
אמנם נוסח ההבדלה עצמו אשכנזי, אך המנגינה היא עממית רומנית־יהודית, שהושרה בקהילות בוקרשט, קלוז' ויאשי במשך דורות.
הניגון הועבר מאב לבן – בעל־פה בלבד, לעיתים אף בגרסה שונה בכל עיר.
🍷 החזקת כוס ההבדלה – "עם שתי ידיים"
מנהג ייחודי נוסף: מחזיקים את כוס ההבדלה בשתי הידיים – כסמל לקבלת ברכה בשפע.
החזן או ראש המשפחה היה אומר:
"כך נרצה לקבל את אור השבת גם בימות החול – בשתי ידיים."
🌌 מנהג קישוט הנר
בקהילות רבות נהגו להכין נר הבדלה עטוף בפרחים מיובשים או סרטים בדוגמת רקמה רומנית, כסמל לשמחת שבת ולמעבר רך לשבוע הבא.
הנר היה נשמר בקופסה ייעודית שנשארה בבית – לא נזרק או נכבה מיד.
💬 מסר רוחני
מנהג ההבדלה ברומניה לא היה רק סיום טכני – אלא רגע של געגוע, שמרכך את הפרידה מהשבת ופותח את השבוע עם תפילה לשלווה.
במקום למהר "לחזור לשגרה" – נהגו היהודים לשיר, להתבונן ולהיפרד בקדושה.