יהדות אתיופיה, הידועה גם כקהילת ביתא ישראל, היא אחת הקהילות היהודיות המרתקות והעתיקות בעולם. הקהילה שמרה במשך מאות רבות של שנים על מסורת יהודית ייחודית, במנותק משאר תפוצות ישראל, תוך שמירה על עקרונות התורה והאמונה באל אחד, באדיקות שאין שנייה לה.
במאמר זה נסקור בהרחבה את המנהגים הבולטים של יהדות אתיופיה – בלידה, בר מצווה, שבת, חגי ישראל, כשרות, דינים ומנהגים ייחודיים – בצורה שתעניק ערך רב גם ללומד המסורתי וגם למחפש עומק תרבותי והיסטורי.
לידה וימי ראשית החיים
בקהילת ביתא ישראל, ללידה היה מעמד מיוחד. היולדת נחשבה לטמאה, ושהתה בבידוד במשך 40 יום לאחר לידת בן ו-80 יום לאחר לידת בת – בהתאם לספר ויקרא י"ב.
לאחר ימי הטהרה, טובלת במקווה טבעי – נחל או מעיין – ולאחר מכן נערך טקס קבלת פנים קהילתי.
השם ניתן לרוב ביום השמיני, אך לא כחלק מטקס ברית מילה כמוכר בעדות אחרות – אלא רק בברכה משפחתית. ברית המילה נערכה בטווח שבין שבוע עד חודש מיום הלידה.
בר מצווה וחינוך
לא נהגו בטקס בר מצווה רשמי, אך בגיל 13 הנער היה מוזמן להשתתף באופן פעיל בתפילות הקהילה, לאחר לימוד בעל-פה עם הקסים – חכמי הדת.
החינוך הדתי התבסס על שינון והעברה בעל-פה, ובמקרים נדירים כלל גם קריאה בשפת הקודש געז.
שבת – יום קדוש במלוא מובן המילה
שבת נחשבה ליום מקודש במיוחד בקהילה:
- ההכנות החלו ביום שישי בצהריים.
- הדלקת נר אחד בלבד לכבוד שבת.
- לבוש לבן – כסמל לטהרה.
- הקפדה על שביתה מלאה ממלאכה: לא בישול, לא הדלקת אש, לא כתיבה.
התפילה בשבת הייתה מוקד רוחני חשוב. קריאת מגילות קדושות בגעז, שירה מסורתית ודברי תורה נמסרו ע"י הקסים.
בסיום התפילה – סעודה צנועה עם אינג’רה, ירקות ועוף שבושל מראש.
חגי ישראל – חגים ברוח התנ״ך
החגים נחגגו לפי לוח געז – לוח תנ"כי-קדום השונה מהלוח העברי המוכר.
- פסח: המרכזי ביותר – הכנת מצות רכות, בערת חמץ מוקפדת, ליל סדר קצר ללא הגדה כתובה.
- סוכות: בניית סוכה פשוטה, אך לא נהגו בלולב או ארבעת המינים.
- שבועות: יום לימוד ופיוטים, לא חג חקלאי.
- יום כיפור: צום מלא, לבוש לבן, תפילות ותחנונים – ללא שופר.
- סיגד: יום צום ותפילה ייחודי ליהדות אתיופיה, נחוג 50 יום אחרי יום כיפור. עולים להר, מתפללים, קוראים בספרי הקודש ומחדשים את הברית עם ה'.
דיני טהרה, כשרות ונישואין
טהרה:
- נשים נבדלו מהקהילה בזמן נידתן – ושהו בבקתה מיוחדת (זֵמֶנָה).
- לאחר לידה – טבילה בנהר וטקס חזרה לקהילה.
כשרות:
- הקפדה על שחיטה ע"י קס בלבד.
- הדם הוצא בעישון – לא רק במליחה.
- לא נגעו באכילת חלב ובשר יחד – אך ללא הכלים הכפולים.
נישואין:
- טקסים פשוטים אך סמליים: הכנסת הכלה לבית החתן, ברכת כהן, סעודה ושירה מסורתית.
- לא התקיים חופה כבעדות אחרות – אלא מסורת ייחודית בעלת מאפיינים שבטיים.
פיוטים, שירה ושפת הקודש
- התפילות והפיוטים הועברו בע"פ.
- שפת הקודש: געז – שפה עתיקה וקדושה.
- ספרי הקודש כללו: אורית (תורה), ספר חנוך, מגילת מקבים, ספר יובלים ועוד.
- מוזיקה מסורתית בליווי תופים וקריאות ייחודיות לקהילת ביתא ישראל.
עלייה לארץ – שימור ושילוב
עם עליית הקהילה במבצעי משה ושלמה, נחשפה קהילת ביתא ישראל להלכה הספרדית והאשכנזית.
חלק מהמנהגים השתלבו בהלכה הישראלית, אך אחרים נשמרו:
- חג הסיגד זכה להכרה ממלכתית.
- הלבוש הלבן בשבת ממשיך לבלוט בבתי הכנסת.
- הקפדה על טהרה, שמירת שבת ופיוטים מסורתיים – ממשיכים להתקיים בקרב קהילות אתיופיות בישראל.