יהדות תורכיה, שהורכבה בעיקר מצאצאי מגורשי ספרד שהשתקעו באימפריה העות'מאנית, פיתחה מסורת חגיגית מיוחדת ועשירה. שילוב של פיוטים, מאכלים, טקסים והווי חברתי יצר חוויית חג מהודרת ומרגשת. להלן מבט מעמיק על כמה מהחגים הבולטים:
ראש השנה ויום הכיפורים
- בראש השנה נהגו לערוך סדר סמלי של מאכלים מברכים, כולל תמרים, רימונים, שעועית ירוקה ודלעת מתוקה.
- המאכל המסורתי היה "קפטס" – קציצות בשר עם קינמון, לצד אורז וצימוקים.
- תפילות החג נוהלו לפי מנהג הספרדים בלדינו, עם פיוטים ייחודיים.
- ביום הכיפורים, כל הקהילה התכנסה בבית הכנסת בצום ובתחנונים. הקהל נהג ללבוש לבן כסמל לטהרה.
סוכות
- בסוכה נהגו לתלות רקמות מסורתיות ובדים צבעוניים, לצד פירות מיובשים.
- הקפידו על נטילת ארבעת המינים, כאשר ההדס והלולב היו בעלי ניחוח מקומי.
- פיוטים מיוחדים בלדינו ליוו את הושענות וסעודות החג.
חנוכה
- חג החנוכה נחגג באווירה משפחתית אינטימית.
- המאכלים הבולטים: ספניולאס (לביבות דומות לסופגניות) ופשטידת גבינה.
- הילדים שרו שירים בלאדינו, קיבלו מטבעות שוקולד ושיחקו בסביבון עץ מקומי.
פורים
- התיאטרון הקהילתי היה חלק בלתי נפרד מהחג – הצגות "מגילת אסתר" עם תחפושות מסורתיות.
- משלוח מנות כלל עוגיות עם תמרים, פירות מסוכרים ולחם מתוק.
- הקריאה במגילה נעשתה בטעמים ייחודיים עם קטעי הסבר בלאדינו.
פסח
- ליל הסדר נערך לפי ההגדה הספרדית, ובחלק מהקהילות אף בלדינו.
- המאכלים כללו קובה דה פסח, מרק עוף עם מצה, ופשטידת מצות עם ירק.
- הכלים הוכשרו בקפדנות, והמזון הוכן מראש – מתוך הקפדה יתרה על חמץ.
שבועות
- מנהג אכילת מאכלי חלב היה נפוץ: פסטלים, בורקס גבינה, וקנלוני גבינות.
- הקהילה נהגה לערוך טקס "תיקון ליל שבועות" בשירה, קריאה וסיפורי חכמים.
ט"ו בשבט
- נהגו לערוך "סדר פירות" חגיגי עם שבעת המינים, בליווי ברכות ושירים לילדים.
שילוב תרבותי-מקומי
- רוב החגים לוו בשירי קודש בלדינו, קריאת פיוטים וביטויים ספרדיים עתיקים.
- ניכר קשר עמוק למסורת, בשילוב גאווה בזהות הספרדית והיהודית כאחד.
סיכום
החגים של יהדות תורכיה היו הרבה מעבר לציון דתי – הם ביטאו מסורת מפוארת ומעמיקה ששמרה על זהות יהודית ספרדית גם בגלות. בעזרת האוכל, השירה, הקהילה והאמונה – נבנתה תרבות חג ישראלית־עות'מאנית שעדיין מהדהדת בקהילות בארץ ובתפוצות.