קהילות יהדות קווקז, הידועות גם בשם "היהודים ההרריים", שמרו על מסורת עשירה המשלבת בין הלכה יהודית מובהקת לבין השפעות מקומיות מתרבות הקווקז – גאורגיה, אזרבייג'ן, דרום רוסיה וצפון איראן. מדובר בקהילה עתיקה שהתפתחה בבידוד יחסי, מה שיצר מערכת הלכתית ומנהגית ייחודית עם גוון עצמאי. להלן כמה מהמנהגים וההלכות הבולטים שהיו נהוגים בקרבם:
📖 שמירה מדוקדקת על דיני טהרה
קהילות קווקז הקפידו במיוחד על דיני טהרת המשפחה – כולל הקמת מקוואות פרטיים בחצרות הבתים, בעיקר בכפרים וביישובים המרוחקים. הנשים הקפידו לטבול רק בלילה השביעי, ולא לפני כן, תוך שמירה על ההלכות באדיקות רבה. הגברים נהגו לטבול לקראת שבתות וחגים – במיוחד בקהילות בעלות השפעה קבלית.
🕯️ הדלקת נרות ותפילות נשים
מנהג ייחודי בקהילות קווקז הוא תפילת נשים בליל שבת, שנאמרת בקול רם סביב הנרות. נשים רבות היו מבטאות בקשות אישיות, ברכות על הבית, ועל פרנסה טובה ובריאות, בשילוב מילים בשפת הטאט – השפה היהודית של ההרריים. תפילה זו נמסרה מדור לדור ונאמרה לעיתים תוך כדי דמעות והתרגשות.
🧂 הפרשת חלה וברכות נרחבות
בקהילות קווקז הייתה חשיבות רבה למצות המצוות התלויות במעשי היום-יום. נשים הקפידו להפריש חלה בכל לישה – גם בכמויות קטנות – תוך אמירת תפילה מסורתית מיוחדת שנכתבה בכתב יד בקהילות רבות. לעיתים נהגו לשים את הבצק המופרש על גבי מדף עץ קטן, ולעטוף אותו במטפחת סבתא רקומה, לזכר הדורות הקודמים.
📜 ספרי תורה ומסורת הקריאה
ספרי התורה בבתי הכנסת של הקווקז נכתבו על קלף דק, באותיות מרובעות לפי מסורת בבלית, אך עם שילוב ניכר של מסורת פרסית מקומית. סדר הקריאה בפרשות השבוע נשמר בקפדנות, אך לעיתים חולקו הקריאות לשני בעלי קריאה – אחד מבני הקהילה ואחד מהמכובדים המבוגרים.
בנוסף, נהגו לסיים את הקריאה בפיוט ייחודי בשפה המקומית.
🧔 גילוח ותספורת לפי מנהג האבות
בקהילות רבות נהגו שלא לגלח את הזקן כלל, מתוך כבוד למקובלים הקדמונים ולהלכה הבבלית שנמסרה בעל פה. בייחוד, בימי הספירה או שלושת השבועות לא היה ניתן לגעת בזקן או בשיער הראש. עם זאת, לתינוק בן שלוש נערך טקס תספורת (חלאקה) מרגש עם ברכות בשירה ובמחיאות כפיים.
📅 שמירת מנהגים קדומים בימים מיוחדים
במועדים כמו תשעה באב, קהילות קווקז נהגו לשבת על הקרקע ממש עד הצהריים, לקרוא את מגילת איכה בניגון מרגש ומורכב, ולערוך סעודת אבל מסורתית שכללה לחם יבש, מים, ובצל. גם ביום הכיפורים נהגו רבים ללבוש בגדי לבן מכף רגל ועד ראש, כולל עטיפת הראש בצעיף לבן ("לבן כשלג") כסמל לטוהר והתחדשות.
💬 שימוש בשפת הטאט בשילוב העברית
בקרב בני העדה נפוצה במיוחד השפה "ג'והורי" – טאט יהודית. זו שפה ייחודית ששימשה בקודש ובחול: קריאת התורה והפיוטים היו בעברית, אך הדרשות, השיחות בשבת, והתפילות האישיות נאמרו לעיתים קרובות בטאט. השפה שימשה גם להעברת סודות רוחניים בין הדורות.
💎 הערך העצום למסורת האבות
המנהג הבולט והמשפיע ביותר ביהדות קווקז הוא המסירות למנהגי האבות. בכל בית היה נהוג לומר: "לא נשנה דבר ממה שקיבלנו, כי כך נהגו אבותינו ואבות אבותינו." לכן, גם הלכות רבות שלא מופיעות בספרות הפוסקים הספרדיים או האשכנזיים – נשמרו באופן מקומי מתוך תחושת שליחות, קדושה והמשכיות.
סיכום 🌿
מנהגי והלכות יהדות קווקז מציגים פסיפס עשיר ומורכב של נאמנות למסורת עם השפעות תרבותיות מהמקום. השילוב בין ההלכה היהודית לבין מסורת החיים בהרים יצר דרך ייחודית של שמירת מצוות, זהות עמוקה ותחושת קדושה יומיומית.