יהדות כורדיסטן, אחת מהקהילות הוותיקות בעולם היהודי, שמרה על חגים ומועדים לא רק כרשימת מצוות אלא כחוויה עמוקה, משפחתית וקהילתית. יהודי כורדיסטן פיתחו מנהגים ייחודיים בחגים, פיוטים מקומיים, תבשילים מיוחדים ודרכי חגיגה שהעניקו לחגים גוון מסורתי מובהק וניחוח של מסורת ארוכת שנים.
ראש השנה ויום הכיפורים
תקיעות שופר ופיוטים נוגים
בבתי הכנסת הכורדים בראש השנה נשמעה תקיעת שופר ייחודית במקצבים שונים מהמקובל. פיוטים בארמית היו חלק בלתי נפרד מהתפילה, במיוחד פיוטים שחוברו באזורים הכורדים עצמם.
סעודות חג עשירות
- ארוחות ערב ראש השנה כללו תבשילים סמליים – תמרים, רימון, קישואים ממולאים, ודייסת סולת עם סוכר.
- במקום דגים – חלק מהמשפחות הגישו בשר גדי, כסמל לטהרה ורחמים.
יום כיפור
- בגדים לבנים לכל בני המשפחה, כולל ילדים.
- תפילות ממושכות עם קטעי פיוטים בארמית.
- הילדים עודדו לומר "סליחות קטנות" בלשונם הם.
סוכות – "חג השמחה"
סוכה מקושטת בטבעיות ההרים
- הסוכה נבנתה מחומרים מקומיים – קני סוף, עצי דקל, עשבי הרים.
- קישוטים כללו קליעות מסורתיות, רימונים, סכך מתובל בנענע והדס.
ההושענות והפיוטים
- הלולב היה מלווה בברכות בארמית לצד העברית.
- פיוטים יחודיים נאמרו בעת ההקפות בבית הכנסת.
חנוכה – אור פשוט, מסורת עשירה
הדלקת נרות
- השתמשו לרוב בשמן זית מזוקק מבית.
- הפתילים נקשרו ביד בצורת האות ש׳.
מאכלים מסורתיים
- לחם מטוגן ממולא בבצל ובשר – מעין סופגניות כורדיות.
- קוסקוס עם רוטב בצל ופלפלים, שנחשב למאכל חגיגי.
פורים – חג של שמחה וקהילתיות
מגילת אסתר בהברה כורדית
- הקריאה במגילה נעשתה בניגון מסורתי ובפעמים רבות בארמית יהודית.
משלוחי מנות ותהלוכות
- הילדים התחפשו לדמויות תנ"כיות והובילו תהלוכה ברחוב.
- המשלוחים כללו לחמים מסורתיים עם שמן ושומשום.
פסח – חירות עם שורשים עמוקים
ליל הסדר המיוחד
- ה"הגדה" נאמרה בניב מקומי, לעיתים בשילוב ארמית.
- ה"מרור" נעשה מעלי גפן או חרדל הרים.
המאכלים
- מצות דקיקות שנאפו על גבי אבן חמה (טאבון מסורתי).
- תבשיל עשיר של בשר ועשבי תיבול מקומיים.
שבועות – חג התורה והנשמה
תיקון ליל שבועות
- נהגו ללמוד כל הלילה עם פיוטים משובצים בלימוד.
- קטעי זוהר ופיוטים בשפת הקהילה שולבו בקריאה.
מאכלי חלב ומנהגים
- לא היה רווח מאוד, אך כן אכלו תבשילים חלביים פשוטים.
- נערים צעירים קישטו את בתי הכנסת בענפי עץ פרי מקומי.
תשעה באב וימי אבל
- הקינות נאמרו בנוסח מקומי ובמנגינה נוגה.
- חלק מהפיוטים נכתבו ע"י חכמי כורדיסטן לאורך הדורות.
- נהגו לשבת על מחצלות קלועות, עם אפר על הראש.
סיכום
החגים בקרב יהדות כורדיסטן לא היו רק מועדים בלוח השנה – הם היו מסע רוחני, קהילתי ומשפחתי שמחבר בין ההר למסורת, בין בית הכנסת למטבח, בין העבר לעתיד. כל חג שיקף את הייחוד של הקהילה – בשפתה, באמונתה ובאורח חייה.