✡ רקע היסטורי
יהדות פרס נחשבת לאחת הקהילות העתיקות בעולם – שורשיה נטועים עוד מגלות בבל, בתקופת המלכים כורש ודריווש. הקהילה האיראנית שמרה בקפדנות על תורה, פיוט והלכה – לצד מנהגים שנשמרו בקנאות דורות על דורות.
🕯 המנהג: טקס הסופון בערב שבת
בערב שבת, לאחר סיום ההכנות – נהגו רבים מבני הקהילה לקיים טקס ייחודי בשם “סוּפוּן” (Sufun) – טהרה רוחנית לקראת שבת קודש.
✦ מה כולל הטקס?
- רחצה מלאה או חצי-רחצה עם מים חמים, עם סבון מבושם במיוחד לשבת
- נשים נהגו להדליק נרות כשהן עטופות בצעיף לבן (לעיתים עוד לפני כניסת השבת)
- גברים היו מניחים בושם טבעי (כמו מור או כורכום מרוכז) מאחורי האוזניים
- נהוג היה גם לשטוף ידיים ב"מים מבורכים" – קערת מים עם עלי הדס או רימונים שהוכנו מבעוד מועד
המשמעות:
שבת אינה רק זמן, אלא גם מצב נפשי וגופני – הגוף צריך להיות טהור, ריחני ומוכן לקבלת השכינה. זו אינה רק הכנה חיצונית – אלא גם כניסה למרחב רוחני פנימי.
🕊 פיוטים מיוחדים בקבלת שבת
פיוט מרגש שנהגו לשיר בשקט לאחר הדלקת הנרות נקרא "אֵי מַנּוּ שָׁלוֹם" – פיוט בפרסית-יהודית, בו מבקשים מהשכינה לבוא ולשכון בבית.
👨👩👧 חינוך כבוד להורים – גם בתוך התפילה
בבתי הכנסת הפרסיים, היה מקום שמור בקדמת בית הכנסת לאבות המשפחה – והילדים היו נעמדים בשקט בזמן שהאב היה עובר להתפלל.
זו הייתה דרכם של הקהילה להנחיל כבוד – לא רק בדיבור, אלא במרחב הפיזי.
🍽 שולחן שבת פרסי
- לצד החלה, הונחה גם לחמנייה פרסית עגולה ("נון-סנגק")
- במקום חרוסת רגילה – נהגו להכין חַלִיל – תערובת תמרים, אגוזים ויין עם נגיעת קינמון, כסמל לריפוי רוחני
- השולחן קושט בפרחים טבעיים, רימונים פתוחים וסמלים מעולם הקבלה
💬 סיכום
יהדות פרס משלבת עולמות – הלכה שמרנית, פיוט מסתורי, וטקסים מלאי רגש.
הטקסים שלה הופכים את השבת לא רק לחוויה משפחתית – אלא לשער לעולם פנימי של ניקיון, קדושה והתחדשות.