✡ רקע היסטורי
יהדות עדן, עיר נמל דרומית בתימן, הייתה קהילה קטנה אך מסורתית מאוד, שנבדלה לעיתים ממנהגי יהודי תימן שבלב המדינה.
בשל קרבתה לים ולמסחר הבינלאומי, היא שימשה כשער בין מזרח למערב, ובתוך כך שמרה על מנהגים ייחודיים המשלבים דקדוקי הלכה, פיוטים נדירים והשפעות מקומיות.
🌕 המנהג: קידוש הלחם באור הלבנה בשבת ראש חודש
כאשר שבת חלה בראש חודש, נהגו יהודי עדן לבצע ברכה מיוחדת על הלחם לאור הירח.
✦ איך זה התבצע?
- מיד לאחר הסעודה, היו יוצאים גברים ונערים לחצר
- מניחים את הלחם (עיתים חלה בצורת עיגול) תחת אור הלבנה
- ואומרים: "כשם שהלבנה מתחדשת – כך תתחדש פרנסתנו ושלום ביתנו"
ולאחר מכן – אוכלים פרוסה מהלחם בליווי פיוט מקומי
✦ מה המקור?
השילוב בין שבת לראש חודש נחשב לזמן מסוגל במיוחד.
הקשר בין הלחם (החומר) לירח (הרוח) מבטא את השאיפה לאיזון בין עולמות.
🍞 עיצוב הלחם לשבת – צורת סהר או ספינה
בעיר עדן נהגו לאפות חלות מיוחדות בצורת סהר ירח או אוניית מפרש, כסמל למסע החיים והאמונה.
המאפים קושטו בשומשום ובגרגירי אניס – לתוספת ריח וקדושה.
🕯 הדלקת נרות שבת – בנר שמן מפוסל
נשים בעדן הדליקו נרות שבת עשויים משעוות דבורים מקומית, ולעיתים עיצבו את הפתיל בצורת עיטור (למשל: לב או כוכב).
הן היו מברכות בקול רם, תוך כדי שירת פיוט נשי קצר בשפה הערבית־יהודית המקומית.
🎶 פיוט ייחודי לשבת: "אדון הספינות והלבבות"
פיוט זה נכתב במיוחד ליהודי עדן – ומביע ביטחון שה' מוליך את חיינו כמו רב חובל את הספינה.
הפיוט מושר בלחן עדני מסורתי – איטי, עמוק ומרגש.
💬 מסר רוחני
יהדות עדן מלמדת אותנו ששבת היא גם חוויה של טבע וסמליות – החיבור בין האור, הלחם, הירח והשירה.
זו מסורת שבנתה גשר בין העולם הפנימי לחיצוני – ובין ארץ ישראל לגלות.