✡ רקע היסטורי
יהדות בולגריה היא קהילה ספרדית־בלקנית אשר צמחה לאחר גירוש ספרד ב־1492, והשתרשה בבולגריה תחת שלטון עות'מאני.
הקהילה שילבה פיוטים בלדינו, עברית ויוונית, ושמרה על מסורת יהודית מפוארת – למרות שהייתה תחת שלטונות זרים במשך מאות שנים.
רבים מבני הקהילה עלו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, אך עדיין שומרים על נוסח התפילה הייחודי להם – נוסח בולגריה־לדינו.
👧 המנהג: שירת הילדים לפני הקידוש בערב שבת
בערב שבת, נהגו הילדים בבית הכנסת או בבית המשפחה לפתוח את שולחן השבת בשירה בציבור לפני הקידוש.
השיר נקרא "Buenas Shabatiko" – שפירושו: שבת מבורכת בלדינו.
✦ מאפיינים של המנהג:
- הילדים לומדים את השיר עוד בגיל 3–4
- השירה נעשית בעמידה, מול ההורים או הסבים
- לאחר השיר – הילדים ניגשים לברכת "שבת שלום" מכל המבוגרים, שמחזירים בברכה ונשיקה
המנהג היה דרך להכניס את הילדים לתוך השבת, לא רק כצופים – אלא כמשתתפים פעילים בתרבות היהודית.
🕯 הדלקת נרות עם סיפור משפחתי
בערים כמו סופיה או פלובדיב, אמהות נהגו להדליק נרות שבת תוך כדי סיפור קצר על ניסים שקרו בשבתות בעבר – לעיתים מהשואה, ולעיתים סיפורים מהמסורת הבולגרית־יהודית.
🍞 מאכלי שבת מסורתיים
- "קַחְלִי" – לחם בולגרי עגול מתוק, בדומה לחלה, שנאפה עם ביצים מעליו
- מרק "סופה" – מרק ירקות עם קציצות בשר, שהיה מוגש אחרי הקידוש
- קינוח שבת: בקלאווה בולגרית עם דבש ורמז של מי ורדים
🎶 פיוטי שבת ייחודיים
- פיוט מרכזי שנאמר בשולחן שבת: "Yigdal Elohim Jai" – מושר בלדינו בקצב שמח
- בבית הכנסת: פיוטים לפי נוסח ירושלמי עם השפעה ספרדית־בלקנית
🧓 קידוש בלדינו
לא רק הפיוטים – גם הקידוש נאמר בלדינו בבתי זקנים רבים:
"Bendicho sos Tú, Señor nuestro Dio, Rey del mundo…"
המנהג נשמר עד היום בקרב מבוגרים יוצאי הקהילה.
💬 ערך מוסף – מה אנחנו לומדים מיהדות בולגריה?
השבת ביהדות בולגריה היא קודם כול שבת של קירוב לבבות – בין הורים לילדים, בין זקנים לנכדים.
המוזיקה, השפה, הסיפורים – כולם נועדו לחבר את המשפחה היהודית כגוף אחד שמכבד את העבר וחוגג את ההווה.
גם היום – כל משפחה יכולה לאמץ את רעיון "שירת הילדים לפני הקידוש" כדי להפוך את השולחן לחוויה בין־דורית חיה.