✡ רקע היסטורי
קהילת ביתא ישראל – יהודי אתיופיה – היא אחת הקהילות היהודיות הקדומות ביותר, עם שורשים שמתוארכים לפי המסורת עד לימי שלמה המלך ומלכת שבא.
למרות בידוד מוחלט במשך מאות שנים מיתר העולם היהודי, שמרה הקהילה על הלכות שבת, טהרה, ברית, ואיסור עבודה בשבת בקנאות מופלאה.
המסורת עברה בעל פה, בלי גמרא ובלי משנה – אך עם מסירות נפש, חכמים (קֵסִים), ולב מלא אמונה.
🕊 המנהג: "חָנֶת סֶנְבֶת" – טהרת הגוף לפני כניסת שבת
בעדות רבות נוהגים להתרחץ לפני שבת – אך אצל יהודי אתיופיה, הטהרה נחשבת חלק מהקדושה עצמה.
המנהג נקרא: "חנת סנבת" (חנת = רחיצה, סנבת = שבת), ומתקיים כך:
✦ איך זה נעשה?
- ביום שישי בבוקר, יוצאים בני המשפחה (בעיקר הגברים) לטבילה במעיין או נחל סמוך לכפר
- מי שלא יכול – מבצע רחצה מלאה בגוף נקי עם מים מחוממים על מדורה
- לפני הרחצה, אומרים תפילה קצרה: "יְהִי רָצוֹן שנרחץ בגוף ובנפש לקראת שבת הקדושה"
- הרחצה נתפסת כהתנתקות מטומאת ימי החול – לא רק היגיינית, אלא רוחנית־מהותית
🍞 הכנת לחם שבת: אינג'רה לשבת
לצד הטהרה, נערך ביום שישי טקס הכנת אינג'רה, הלחם המסורתי – אך בגרסה מיוחדת לשבת:
- נאפה עם שמן נקי במיוחד
- נאסר להכינו בשבת עצמה – כל האפייה נעשית ביום שישי
- נאכל בצירוף "ווט" – תבשיל חריף מיוחד שנעשה מראש
הלחם מוגש על מגש עגול מכוסה בבד לבן, כסמל לשלמות ולכיסוי כל דאגה.
🕯 הדלקת נרות – אחרת לגמרי
בעבר, לא נהגו להדליק נרות ממש, אלא להניח מנורת שמן באדמה, עם אבנים מסביב – כסמל לאור מתוך האפר.
רק הנשים מבצעות את הטקס, ולעיתים מוסיפות תפילה שבעל פה שנמסרה מדור לדור – בלי מקור כתוב, אבל עם עוצמה.
🎶 פיוטי השבת
אין "פיוטים" במובן הספרדי, אך נהגו לשיר שירי שבת מסורתיים בגֶעז או באמהרית, שפות עתיקות.
השירים תיארו את בריאת העולם, מנוחת האדם, וחזרת המשיח – והיו חלק בלתי נפרד מהארוחה.
🧓 תפקידו של ה"קֵס"
החכם המקומי (קֵס) היה אחראי על שמירת הלכות שבת, קביעת זמנים, ודאגה שכל בני הקהילה שומרים על קדושת היום.
הוא היה נוסע בין הבתים כדי לברך את המשפחות, ולוודא שאין חילול שבת גם בשוגג.
💬 ערך מוסף – מה אנחנו יכולים ללמוד?
יהדות אתיופיה מלמדת אותנו שהשבת אינה רק חוקים – היא חוויה של ניקיון, חיבור וקדושה פשוטה.
גם בלי ספרים, בלי גמרא, ובלי קהילות מסביב – הם שמרו את השבת כמו אוצר.
המסר החינוכי הגדול: קדושת השבת מתחילה במים, באור, ובכוונה נקייה – וזה רלוונטי לכולנו, בכל עדה, ובכל בית.