✡ רקע היסטורי
יהדות אלבניה, אחת הקהילות היהודיות המעטות שהצליחה לשרוד את השואה כמעט ללא פגע, שמרה על מסורת ייחודית של שילוב בין יהדות ספרדית למנהגים מקומיים בלדינו, באלבנית ובעברית.
הקהילה הייתה קטנה אך עיקשת, ונודעה בהכנסת האורחים, בטהרה ובשמירת השבת.
💧 המנהג: טקס "מים של שבת" – רחיצה סמלית לשבוע חדש
בערב שבת, לפני הדלקת הנרות, נהגו בני משפחות יהודיות באלבניה לבצע טקס ביתי קטן בשם "מים של שבת" (Agua di Shabbat):
✦ איך התבצע הטקס?
- בכל בית הניחו קערת מים עם עלי נענע או ורדים
- כל בן משפחה רחץ את ידיו בקצרה ואמר פסוק: "מי שברא את העולם – יברך את ידינו לקראת השבת"
- לאחר מכן, היו ניגבים את הידיים במטפחת לבנה עם ריקמה מסורתית
הטקס היה רגע של טהרה ואיחוד – גם כשלא היה מקווה, זו הייתה דרך פשוטה "להכניס את השבת בגוף נקי ובלב פתוח."
🕯 הדלקת נרות עם סיפור קצר
כל אם הייתה מספרת סיפור קצר (אגדה, משל או זיכרון אישי) לילדיה אחרי הדלקת הנרות – כחלק ממנהג חינוכי להעביר ערכים דרך סיפורים.
המסר היה: השבת לא מתחילה באור – היא מתחילה בתשומת לב.
🍽 שולחן שבת בעיצוב מסורתי
- מפה לבנה עם תחרה
- חלה עגולה עם סימן צלב קטן עליה (לא כנוצרות, אלא כמנהג ספרדי עתיק לסימטריה)
- יין מיובא מהכפרים – לרוב מתוק מאוד, ושמור במיוחד לשבת
🎶 פיוטים בסגנון לדינו־אלבני
יהודי אלבניה שילבו פיוטים בעברית, עם ניגונים בלדינו ואלבנית.
פיוט מיוחד ששרו בליל שבת: "Buenas Noches Shabbat Santa" – שילוב מרגש של שפות וקדושה.
💬 ערך מוסף חינוכי
המנהג של "מים של שבת" מלמד אותנו שטהרה יכולה להתחיל במעשה קטן מאוד – אפילו קערת מים עם נענע.
יהדות אלבניה מזכירה לנו שגם קהילה קטנה, שמרוחקת ממרכזי התורה, יכולה ליצור מסורת עמוקה, אנושית, ומחברת.
שילוב של סיפור, מים, פיוט ואור – זו נוסחת הקסם של שבת במשפחה.