הכרת הטוב – ההלכה שפותחת שערי ברכה
חידוש מאת שי שלמה אלימלך
📜 ההלכה
חובה להכיר טובה – אפילו לדומם.
הגמרא במסכת בבא קמא (דף צב ע"ב) מלמדת:
"בור ששתית ממנו – אל תזרוק בו אבן."
חז"ל פוסקים שגם לבור מים צריך להכיר טובה, כי הוא עזר לך – אף שאין לו דעת. קל וחומר אדם, קל וחומר הורה, קל וחומר בורא עולם.
🕍 פסק ההלכה במנהגי העדות
עדה | פסיקה עיקרית | ביטוי בהלכה |
---|---|---|
ספרדים | לפי פסקי הרב עובדיה יוסף: הכרת הטוב נחשבת כסגולה לחיים ארוכים (על פי פירושו לברכת ההורים והזכרת ניסים). | נהגו לומר בקהילות מרוקו: "תודה על כל נשימה ונשימה." |
אשכנזים | לפי ה"משנה ברורה" – אדם שמברך בברכות השחר בכוונה ומתוך שמחה – נחשב כמכיר טובה לבוראו. | בשבתות נהגו להאריך ב"מזמור לתודה" עם ניגון מיוחד. |
תימנים | על פי מסורת הרמב"ם – יש לומר תודה לא רק במילים, אלא גם במעשים – בהכנסת אורחים, עזרה לחלש. | נהגו לשיר "מודה אני" בלחן מסורתי מיוחד בליל שבת. |